חומרים מחוץ לקופסא (הבלוג)

הבלוג הוא בית הקבע היציב לכתיבה ארוכת שנים בפלטפורמות שונות, ואני שמחה להזמין אתכם אליו.

זו הזדמנות להכיר מקרוב את הגישה שלי כמטפלת בנוער ובצעירים ולהיחשף לייחוד ולתועלות הבלתי רגילות שניתן להפיק מתהליכים טיפוליים יצירתיים.
אם אנחנו עדיין לא מכירים ומסקרן אתכם לדעת איך התחלתי לכתוב- כל זאת ועוד על בפוסט "טוב שבאת!".
אני מזמינה אתכם לקרוא, להגיב (גם למה שעלה כבר מזמן, אני קוראת הכל) וליצור קשר.

אני כאן.

פעם אחת ולתמיד: כל האמת על התורים הארוכים לטיפול באמנויות דרך קופות החולים.

אתם הורים מושקעים ומודעים, רוצים לתת לילדים שלכם כל מה שהם צריכים כדי לגדול בטוב וברווחה מבלי לחסוך מהם כלום. אתם מחליטים לפנות לעזרה מקצועית דרך קופת החולים ולתדהמתכם, אתם מגלים שאמנם קופת החולים שלכם

על הגשמה ותיקון

לכולנו יש משהו לתקן, משהו ששמנו בצד או באיזו מגירה ואמרנו "זה כנראה אבוד". אולי זרקנו לפח או מסרנו הלאה עם "אזהרת מסע"- זה שבור ודורש תיקון, אולי לך זה יעבוד יום אחד אבל זה

הדייט שיעשה את ההבדל

אני מניחה שהתקופה הזאת לא עושה ממש חשק לצאת ולא חסרים בלת"מים וסיבוכים, ואולי דווקא עכשיו זה חשוב כל כך ליזום ולייצר הזדמנויות לדייט כזה. הזדמנות כדי להיות יחד בטוב וברגוע.

שנה חדשה ובטוחה- זה בידיים שלנו

הלילה, כמו בכל לילה אבל אולי טיפה יותר, אני מבקשת מכם לפקוח עיניים ולהטות אזניים למה שקורה בחוץ. בני ובנות נוער שרק מחפשים סיבות למסיבות יצאו לחגוג היום את המעבר לשנה אזרחית חדשה.

אף פעם לא מאוחר ללמוד שפה חדשה

טיפול הוא שפה שנשארת בנפש גם הרבה אחרי שמסיימים, אני יודעת את זה כמטופלת ולשמחתי גם שמחה לשמוע ממטופלים ומהורים שיוצרים איתי קשר שנים לאחר הסיום ומספרים בפליאה על המשך השפעתו של הטיפול, על מימוש

"אבל איך זה עוזר?"

איזו תועלת אפשר להפיק מיצירה, מעבודה בחומרים, מלבד הנאה? איך יצירה קשורה לטיפול, איך יכול להיות שיצירת אמנות יכולה להיות סוג של תרופה, פתרון לבעיה, ולא רק נחמה פשוטה? איך ייתכן שיצירה יכולה באמת להטיב,

לקראת הסערה הבאה

כל הרשת גועשת- איך מתכוננים? האם לשלוח את הילדים למסגרות? מה לבטל? מה להמשיך כרגיל? בואי כרמל, אני לא מפחדת ממך.

הגיע הזמן להודות: אנחנו דינוזאורים

בעיני בני ובנות נוער אנחנו מגלגול אחר ואולי אפילו מכוכב אחר, אנחנו מעולם שנכחד. כל קשר בין החיים שלנו בגילם להווה שלהם- מקרי בהחלט אם בכלל קיים.
אפשר להתקדם ולצאת מעידן הדינוזאורים.

למען השם! בואו נדבר על השם "טיפול באמנות"

מה התפקיד של שם, ומה עושים כשהשם לא מייצג באופן ברור את מה שעומד מאחוריו? "טיפול באמנות", או "טיפול באמצעות אמנויות" בהגדרה המשפחתית המורחבת שלו, הוא תחום שסובל מהבעיה הזו. השם שלו די מסורבל ובעיקר

חמש טענות נפוצות (ולא ממש נכונות) על התחום: טיפול באמנות

יש תחומי עיסוק שנדמה לנו שאנחנו מבינים מה זה אומר לעסוק בהם או מה תכלס מתרחש במסגרתם, גם אם זה לא לגמרי נכון. יש תחומים, טיפול באמנות למשל הוא דוגמא מצוינת- שיש המון אי דיוקים

איך להציע למתבגר.ת שלך להתחיל טיפול נפשי (בלי חרטוטים ובלי ריבים)?

יש לא מעט דברים בחיים שברור לנו שהם חשובים, טובים או שישפרו את החיים שלנו ובכל זאת אנחנו דוחים אותם ואף נמנעים מהם במשך תקופות ארוכות, כי הם כרוכים בכל מיני שלבים מקדימים שמעיקים עלינו

מההתחלה

הרגע בו אני עומדת ליד הדלת, דקה לפני פגישה ראשונה, גורם לראש לרוץ במאתיים קמ"ש, לנסות לחבר מהנקודות הידועות שלי מהשיחה הטלפונית שלפני המפגש תמונה כלשהי, סקיצה ראשונית, משהו קלוש שאפשר להחזיק בו. זה רגע

הצבעים של הילה

אתחיל בוידוי קצת מוזר: כשמישהו או מישהי מלמדים אותי משהו חדש או חושפים אותי לדבר שלא הכרתי- אני מייד קוראת לו על שמם. כך למשל לא צומחות לי בגינה חוטמיות זיפניות אלא "פרחי עינת", עינתיות,

טוב שבאת!

תמיד כתבתי. שירים, ברכות יום הולדת ארוכות ומשתפכות, פעולות לצלופים, מכתבי אהבה, רשימות עתירות סעיפים של חומות ושאיפות לעתיד, רשמים, תזכורות, יומי מסע וזכרונות ....

תאכלו סופגניות

כל שנה לקראת החגים עולים מחדש קולות המתבגרות והמתבגרים שנכנסים לדריכות, למצב בלימה על המתקפה הקרבה. בקרב הזה יש שתי חזיתות- חזית הבופה וחזית המבוגרים המיוסרים למראה הבופה. קשה להכריע מי מהן קשה יותר. אני

נוער הולך לאיבוד

נער קם בדקה לשמונה. לא מסתרק, לא מצחצח שיניים. הוא באותה פיז'מה כבר יומיים שלושה. הבית שקט, האחים הקטנים במסגרות, ההורים עובדים. הוא לבד.

גל שני

אם בסגר הראשון היתה אוירה כללית של הכנת לימונדה, הפקת המקסימום מהמצב ומהזמן עם הילדים ובבית, שפע מתכונים לחביצת חמאה ולתפירת בגדים מוילונות - עכשיו ההרגשה הכללית שונה לגמרי. יש קדרות, וייאוש.

מתמקמת ומזמינה אליי

פתאום יש לי מקום בתוך הבית, שהוא לא רק קליניקה אלא ממש סטודיו, מקום גדול ומרווח לעבודה. יש לי מקום גם לעצמי, לעבוד וליצור, ומעכשיו גם למטופלות.ים חדשות.ים באמצעות אמנות (החל מגיל 10) ולליווי הורים

כיתבו לי ואחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן